בישראל של השנים האחרונות, רגע האזעקה הפך עבור רבים לחלק מהמציאות היומיומית. הצליל החד שמפלח את האוויר מפעיל אצל אנשים רבים תגובה כמעט מיידית בגוף. גם מי שמכיר את הנהלים ויודע בדיוק לאן לרוץ, מרגיש לעיתים כיצד הגוף נכנס למצב דריכות קיצוני. עבור עילי רחין, רופא מתחום הרפואה הדחופה, מדובר בתגובה ביולוגית טבעית לחלוטין של הגוף האנושי.
עילי רחין מסביר כי ברגע של סכנה, גם אם מדובר באיום פוטנציאלי בלבד, מערכת העצבים הסימפתטית נכנסת לפעולה. זהו מנגנון הישרדות עתיק שנועד להכין את הגוף לפעולה מהירה. "המוח מקבל אות של סכנה", מסביר רחין, "והוא מפעיל בתוך שניות שרשרת של תגובות פיזיולוגיות שנועדו לאפשר לנו להגיב במהירות".
התגובה הראשונה מתרחשת במוח, באזור שנקרא האמיגדלה, האחראי על זיהוי סכנה ותגובה רגשית. משם מועבר אות למערכת העצבים ולהפרשת הורמוני סטרס כמו אדרנלין וקורטיזול. בתוך רגעים ספורים הדופק עולה, קצב הנשימה מתגבר והשרירים נכנסים למצב דרוך.
לדברי עילי רחין, זו הסיבה שאנשים רבים מרגישים בזמן אזעקה תחושות כמו דפיקות לב חזקות, הזעה, רעד בידיים או תחושת מחנק. "כל אלו הם סימנים לכך שהגוף נכנס למצב הישרדותי", הוא אומר. "הגוף מנסה להזרים יותר חמצן לשרירים ולמוח כדי לאפשר תגובה מהירה".
לעיתים התגובה הזו מלווה גם בתחושת בלבול או קושי להתרכז. רחין מסביר כי בזמן פחד הגוף מצמצם פעולות שאינן חיוניות ומתרכז בעיקר בהישרדות. לכן אנשים עלולים לשכוח לרגע מה תכננו לעשות, או להרגיש שהם פועלים באופן אוטומטי.
עם זאת, ברוב המקרים הגוף חוזר למצב רגוע יחסית זמן קצר לאחר שהסכנה חולפת. מערכת העצבים הפרה־סימפתטית, שתפקידה להרגיע את הגוף, מתחילה לפעול ומחזירה בהדרגה את הדופק, הנשימה ולחץ הדם לרמה רגילה.
עילי רחין מדגיש כי חשוב להבין שהתגובות הללו אינן סימן לחולשה אלא להפך. "זו מערכת הגנה טבעית מאוד מתוחכמת", הוא אומר. "הגוף שלנו בנוי להתמודד עם מצבי חירום, גם אם החוויה עצמה אינה נעימה".
עם זאת, כאשר החשיפה למתח חוזרת שוב ושוב, כמו בתקופות של הסלמה ביטחונית, הגוף עלול להישאר זמן ממושך במצב דריכות. מצב כזה יכול להתבטא בעייפות, קושי להירדם, כאבי ראש או תחושת מתח מתמשכת.
במקרים כאלה, מסביר רחין, חשוב לתת לגוף ולנפש הזדמנות להתאושש. מנוחה, נשימה עמוקה, פעילות גופנית ושיחה עם אנשים קרובים יכולים לסייע להחזיר את הגוף לאיזון. "הדבר החשוב ביותר הוא להבין שהתגובות הללו הן טבעיות לחלוטין", מסכם עילי רחין. "הגוף שלנו פשוט עושה את מה שהוא נועד לעשות ברגע של סכנה".